#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט הוצרך לשנות במתני' דמאכיל לבהמה חיה ועוף ול&quot;ס בחד ?	בהמה - קמ&quot;ל אף דאינה מצנעת, ואם תשייר ולא ישים לב יעבור בבל יראה.</p><p dir='rtl'>חיה - קמ&quot;ל דאף שאם תשייר לא יראה הואיל והיא מצניעה, ל&quot;ח.</p><p dir='rtl'>עוף - אגב דתני בהמה וחיה תני עוף.	<br/>פסחים דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה החידוש בהא דכל שעה שמותר לאכול מוכרו לנכרי טפי משאר הנאות ?</p><p dir='rtl'>ומה דעת ב&quot;ש וריב&quot;ב בזה ?	קמ&quot;ל דלא בעינן שיכלה קודם הפסח.</p><p dir='rtl'>דלא כב&quot;ש דאמרינן דאסור למכור אם אינו יודע שיכלה.</p><p dir='rtl'>וריב&quot;ב אית ליה דבכותח אין מוכרים מל' יום שאז חלה עליו חובת ביעור.	<br/>פסחים דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי קמ""ל הא דתנן דכ""ז שאוכל מותר בהנאתו, יתר על הא דמאכיל לבהמה חיה ועוף?"	קמ&quot;ל דאם חרכו קודם זמנו, מותר להנות ממנו גם אחר זמנו.	<br/>פסחים דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי קמ&quot;ל הא דעבר זמנו אסור בהנאתו ?</p><p dir='rtl'>ומאי קמ&quot;ל ולא יסיק בו תנור וכיריים ?	אף שעות דרבנן. [שישית].</p><p dir='rtl'>ואף לר' יהודה דמצוותו בשריפה, לא יהנה תוך כדי ביעורו.	<br/>פסחים דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מניין שחמץ אסור בהנאה ? (3)	"לחזקיה - מדכתיב לא יֵאָכֵל חמץ, לא יהיה היתר אכילה.<p></p><p dir=""rtl"">לר' אבהו - בלא""ה נמי במקום שנאסרה אכילה נאסרה בסתם גם ההנאה, וכדילפינן מנבילה.</p><p dir=""rtl"">ואיכא דיליף לה מקרא ד""והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל.""</p><p dir=""rtl""></p>"	<br/>פסחים דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין נבילה במכירה לגר ונתינה לנכרי, ומנ&quot;ל ?	לר&quot;מ דורשים הפסוק תתננה ואכלה או מכור לנכרי, ולגר תתננה או מכור. דשניהם בשניהם.</p><p dir='rtl'>לר' יהודה דברים ככתבם, גר בנתינה ונכרי במכירה. מדכתיב או.</p><p dir='rtl'>לר&quot;מ או להקדים נתינה לגר למכירה לנכרי.</p><p dir='rtl'>לר' יהודה כיון דגר אתה מצווה להחיותו ונכרי לא, לא בעינן קרא להקדים.	<br/>פסחים דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן דרש ר' אבהו בנבילה, דסתם איסורי אכילה שבתורה אסורים בהנאה, לר&quot;מ ור' יהודה ?	"לר""מ מגוף הפסוק דתתננה ואכלה או מכור, דלא איצטריך אלא להתיר בהנאה. ומשמע בעלמא אסור.<p></p><p dir=""rtl"">לר' יהודה ליכא למילף מהתם, דאיצטריך קרא לדברים ככתבם.</p><p dir=""rtl"">אלא מדכתיב לכלב תשליכון אותו, רק אותו ולא שאר איסורים.</p>"	<br/>פסחים דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למאי איצטריך קרא ד'לכלב תשליכון אותו' ? (גוף הפסוק, ומילת אותו).	"גוף הפסוק ליתנו לכלב, שכר על שלא חרץ לשונו. [והוא מקבל טריפה דעדיפא מנבילה שלנכרי].<p></p><p dir=""rtl"">אותו לר' יהודה (ע""פ ר' אבהו) למעט שאר איסורים דהם אסורים בהנאה.2</p><p dir=""rtl"">לר""מ למעט חולין בעזרה דהם אסורים בהנאה. [דקרא בחוץ למחיצות כעובר שהוציא ידו, וגם חולין בעזרה]. לר' יהודה חולין בעזרה לאו דאורייתא.</p>"	<br/>פסחים דף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הכוונה בהא דמודה ר&quot;א לר' יהושע דאם יכול להציל רביעית בטהרה יציל, הא אדרבה ר' יהושע המקל הוא המודה לר&quot;א להחמיר ? (2)	"א. איפוך.<p></p><p dir=""rtl"">ב. איירי בכלי שתוכו טהור וגבו טמא, וקמ""ל דמודה ר""א דלא חיישינן שמא יגע בגבו כה""ג.</p>"	פסחים דף כא		
